Chap. 12
1
וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ:
Roboam se rendit à Sichem, car c’est à Sichem que tout Israël était venu pour le proclamer roi.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲזַל רְחַבְעָם לִשְׁכֶם אֲרֵי לִשְׁכֶם אֲתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל לְאַמְלָכָא יָתֵיהּ:
M. David (non traduit)
כי שכם וכו'. בחשבם אשר בירושלים בהיות מקומו, יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם :
Ralbag (non traduit)
וילך רחבעם שכם עד וישכב אחאב עם אבותיו. וילך רחבעם שכם יתכן כי מפני שהיה ירבעם מאפרים בחרו ישראל שילך שם להמליכו כדי שיוכל ירבעם לבטוח שלא יהרגהו רחבעם על מה שאמר כנגד אביו וידמה שלזאת הסבה שלחו וקראו לו בני שבטו לחשבם כי עתה בעת המליכם רחבעם יקל להם להשיג עם רחבעם שלא ימית ירבעם והנה היה גדול בעיניהם מפני שכבר היה ממונם בימי שלמה על כל סבל בית יוסף ולזה גם כן שלחו וקראו לו וידמה שהיה מהש''י שיחשיבו אותו ישראל כל כך כדי שיהיה זה כלי לקיום הייעוד שייעד לו השם יתברך מדבר המלוכה :
Malbim (non traduit)
השאלות: למה התקבצו להמליכו בשכם לא בירושלים עיר המלוכה :
וילך רחבעם ספר הכתוב איך נתקיימה נבואת אחיה השילוני, כי באמת עת מת מלך שלמה זכה רחבעם במלכות ולא היה צריך משיחה והמלכה, שאין מושחין מלך בן מלך כמ''ש חז''ל בהוריות ובכריתות, וכמ''ש וימלוך רחבעם בנו תחתיו, אך ישראל בקשו תואנה ובאו להמליכו, שבזה הודיעו לו שעדן אינו מלך עד ימליכוהו ברצונם ועד יקיים התנאים שיתנו עמו, ולכן באו לשכם לא לירושלים ששם יתחזק ע''י בית יהודה שבטו אבל שכם היתה לראש יוסף ומתנגדת ליהודה כמ''ש וימאס באהל יוסף וכו' ויבחר בדוד עבדו, וזה היה סבה ג''כ שבחרו את ירבעם שהיה משבט יוסף שילך בראשם :
2
וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ | יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִם:
Lorsque la nouvelle en vint à Jéroboam, fils de Nebat, il était encore en Égypte, où il s’était réfugié à cause du roi Salomon, et il resta encore en Égypte.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַהֲוָה כַּד שְׁמַע יָרָבְעָם בַּר נְבָט וְהוּא עַד כְּעַן בְּמִצְרַיִם דַעֲרַק מִן קֳדָם מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וִיתֵב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם:
M. David (non traduit)
כשמוע. אשר מת שלמה אויבו : והוא עודנו. כשהיה עוד במצרים : וישב. עם כל זאת ישב במצרים, ולא חזר מעצמו :
Malbim (non traduit)
(ב־ג) השאלות: פה משמע שירבעם נשאר יושב במצרים והם קראו לו ממצרים, ובד''ה אמר ששב ממצרים ואז שלחו וקראו לו :
(ב־ג) וישב ירבעם במצרים ובדה''ב (י' ב') כתוב וישב ירבעם ממצרים וישלחו ויקראו לו, ושניהם מתאימות, תחלה עת שמע הדבר לא חזר ממצרים כי לא ידע תוכן הדברים וחשב שבאו להמליכו ולחזק מלכותו, ונשאר במצרים, ואז שלחו וקראו לו שישוב ממצרים ובודאי הודיעו לו מה שבלבם, וזה הנזכר פה ששלחו וקראו לו ממצרים, ואז וישב ירבעם ממצרים כמ''ש בד''ה (ושם לא הזכיר מה שקראו לו ממצרים כי שם קצר בקורות מלכי ישראל ופה לא הזכיר מה שקראוהו שנית אחר שבא ממצרים שזה נכלל במ''ש ויבא ירבעם וכל זקני ישראל) :
3
וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ (ויבאו) וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר:
Mais on l’envoya chercher, et il vint avec toute l’assemblée d’Israël, et ils parlèrent ainsi à Roboam :
Targ. Yonathan (non traduit)
וּשְׁלָחוּ וּקְרוֹ לֵיהּ וַאֲתָא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל וּמַלִילוּ עִם רְחַבְעָם לְמֵימָר:
M. David (non traduit)
וישלחו. זקני העדה שלחו אחריו ללכת עמהם אל רחבעם, להיות הוא ראש המדברים, על כי ידעו בו שלא ישים למולו יד לפה, וכאשר החל להרים יד בשלמה :
4
אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ:
"Ton père a fait peser sur nous un joug trop dur. Toi maintenant, allège le dur traitement de ton père et le joug pesant qu’il nous a imposé, et nous t’obéirons."
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲבוּךְ אַקְשֵׁי יַת נִירָנָא וְאַתְּ כְּעַן אֲקֵיל יַת פּוּלְחָנָא דַאֲבוּךְ קַשְׁיָא וּמִנִירֵיהּ תַּקִיפָא דִיהַב עֲלָנָא וְנַפְלְחִינָךְ:
M. David (non traduit)
הקשה את עולנו. לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים : ואתה עתה. רצה לומר : אבל אתה הואיל ואינך בגודל מעלת אביך, אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ, אם כן מה לך להרבות באנשי בית וסוסים, עזוב אותם והקל עולנו :
M. Tsion (non traduit)
עולנו. אמר במשל, מעול ההושם בצואר הבהמה :
Ralbag (non traduit)
אביך הקשה את עלנו. ידוע כי המס שהעמיס שלמה עליהם לכלכל את ביתו ולא יעדרו דבר למצטרך לו עד מאכל סוסיו שהיו רבים מאד עד שהיו לו ארבעים אלף אורוות סוסים היה קשה וכבר מאד ועם כל זה היה טוב בעיני ישראל מרוב השלוה שהיו בה אך עתה החלו לצמוח המלחמות כמו שקדם מדבר בן הדד ורזון בן אלידע ולזה בקשו ישראל שיקל מעליהם מזה המס קצת :
Malbim (non traduit)
השאלות: למה פתחו בעול לבד וסיימו בעבודה ובעול והיל''ל אביך הקשה את עולנו והכביד עבודתנו, ומז''ש ואתה עתה :
אביך הקשה את עולנו העול הוא המכריח את השור אל העבודה, וזה המשל אל מי שמשתרר ביד חזקה ומעניש בעונשים קשים לממרה מצותיו, וידוע שיש שני מיני ממלכות, א. ממלכת מוגבלת, שאין המלך יכול לעשות דבר רק עפ''י הסכמת העם ונבחריהם וע''פ נמוסי המדינה וכן אינו יכול להכביד עליהם עבודה ומסים בלא דעתם, ויש ממלכה בלתי מוגבלת שהמלך משתרר לבדו כחפצו ויכול להעמיס עליהם עבודה ומסים כפי שירצה מבלי לשאול דעתם כי כולם עבדיו, ויכריחם לעבוד עבודתו ע''י שיכביד העול דהיינו שיקצוב עונשים קשים ומרים להבלתי שומע בקולו, ותחלת התהוות מלכות ישראל בימי דוד היתה ממלכה מוגבלת, ושלמה התחזק למלוך בעצמו ממלכה בלתי מוגבלת, ולכן נתן עליהם עול קשה שכל הממרה פיו יומת אף שיצוה דברים הבלתי נאותים לטובת הכלל, ועי''ז היה לו כח להכביד העבודה, וז''ש אביך הקשה את עולנו ר''ל שהקשה מעצמו שלא כמשפטי המלוכה ואחר שהיה שלא כדין, לכן אתה עתה ר''ל הגם שהיינו מוכרחים לשתוק בימי שלמה. א. מצד מעלתו שהיה מושל ממשל רב, ב. מצד שמלך כבר ולא יכלנו למרוד בו, אבל אתה שאינך שלמה, ועתה שעדיין אינך מלך, צריך אתה להאסר במשפטי התנאים, א. הקל מעבודת אביך שהוא רוב המס, שיהיה בינינו תנאים מוגבלים עד כמה תכבד העבודה, ב. לבל תשנה אח''כ, הקל ג''כ מעולו הכבד שתהיה ממלכתך מוגבלה תחת נבחרי העם וחוקי המדינה, ונתנו הטעם אשר נתן עלינו אחר שנתנו ביד חזקה ושלא כדין :
5
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכ֥וּ עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּלְכ֖וּ הָעָֽם:
Il leur répondit : "Allez, attendez encore trois jours et puis revenez." Et le peuple se retira.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר לְהוֹן אֱזִילוּ עוֹד תְּלָתָא יוֹמִין וְתוּבוּ לְוָתִי וַאֲזַלוּ עַמָא:
M. David (non traduit)
לכו עוד. רצה לומר : לכו לאהליכם והתעכבו עוד שלשה ימים, ואחרי זה שובו אלי :
Malbim (non traduit)
ויאמר אליהם לכו עוד שלשה ימים יש בזה שני ציויים, א. שילכו עתה ויניחו בקשתם עד שלשה ימים, ב. שאחר שלשה ימים ישובו, שבזה מה שיבואו שנית אינו נגד כבודו אחר שצוה להם לבא, ועז''א ושובו אלי :
6
וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר:
Le roi Roboam consulta les vieillards qui avaient entouré Salomon de son vivant, et leur dit : "De quelle façon me conseillez-vous de répondre à ce peuple ?"
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאִתְמְלִיךְ מַלְכָּא רְחַבְעָם בְּסָבַיָא דַהֲווֹ מְשַׁמְשִׁין קֳדָם שְׁלֹמֹה אֲבוּהִי כַּד הֲוָה קַיָם לְמֵימָר אֵיכְדֵין אַתּוּן מִתְמַלְכִין לַאֲתָבָא יַת עַמָא הָדֵין פִּתְגָמָא:
M. Tsion (non traduit)
את פני. לפני :
Ralbag (non traduit)
בהיותו חי. ר''ל שהיו עומדים את פני המלך שלמה להיות אנשי עצתו כל ימי היותו חי ולזה היה ראוי שילך אחר עצתם אך רוע ענינו היה סבה להפר עצת הזקנים הטובים וללכת בעצת הנערים הרעה למען תת המלוכה לירבעם כמו שייעד הש''י על יד אחיה השילוני :
Malbim (non traduit)
(ו־יא) השאלות: למה בפסוק ו' אמר איך אתם נועצים, ובפסוק ט' אמר מה אתם נועצים, תחלה אמר להשיב את העם הזה דבר ואח''כ אמר ונשיב דבר את העם, שמשמע שגם הם ישיבו, והקדים מלת דבר, מ''ש ויעזוב וכו' אשר יעצוהו, מלת אשר יעצהו מיותר, ולמה כפל אשר גדלו אתו אשר העומדים לפניו, מ''ש כה תאמר אל העם הזה, כה תדבר אליהם הוא כפל לשון, ואיך יאמר קטני עבה ממתני אבי, שמבזה כבוד אביו, והכל יודעים כי כאין נחשב נגד אביו החכם מכל האדם :
ויועץ המלך עד הנה קראו רחבעם כי העם לא החזיקו אותו למלך, אבל הוא בעצתו החזיק את עצמו כמולך מעצמו, ובלתי צריך להמלכת העם ולמלאות בקשתם, ובהשקפה זאת התיעץ עם הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו שהוא החזיק מלכות בלתי מוגבלת והם היו העומדים לפניו ויועציו וידעו איך התחזק במלכות כזה והתחבולות אשר עשה בזה, וז''ש איך אתם נועצים ולא אמר כמ''ש אח''ז מה אתם נועצים, שמלת מה, היא שאלה על גוף העצה אם למלאת בקשת העם אם לא וע''ז לא התיעץ כלל, כי החליט בדעתו שלא ימלא שאלתם רק ישתרר בממלכה בלתי מוגבלת, רק רצה להתיעץ באיזה אופן ידחם מעל פניו, אם בדברים רכים, אם ברמאות, אם בדברים קשים ומפחידים, וז''ש איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר ולקמן אומר להשיב דבר לעם הזה כי פה לא היה העצה על הדבר עצמו, שבזה היתה הסכמתו מוחלטת שלא ימלא רצונם, רק איך ישיב לעם הזה שהם מורדים וממרים ובאיזה אופן יסדר דבריו :
7
(וידבר) וַיְדַבְּרוּ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים:
Et ils lui parlèrent ainsi : "Si aujourd’hui tu cèdes à ce peuple, si tu te montres conciliant à leur égard et leur donnes pour réponse de bonnes paroles, ils seront constamment tes serviteurs fidèles."
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמַלִילוּ עִמֵיהּ לְמֵימַר אִם יוֹמָא דֵין תִּתְעַלֵיב לְעַמָא הָדֵין וּתִפְלְחִינוּן וְתַעֲנִינוּן מִלִין טָבָן וּתְמַלֵיל עִמְּהוֹן פִּתְגָמִין תַּקְנִין וִיהוֹן לָךְ עַבְדִין כָּל יוֹמַיָא:
M. David (non traduit)
תהיה עבד. רצה לומר : תדבר בהכנעה כעבד : ועבדתם ועניתם. תעבוד אותם בדברי הכנעה ותשיב להם על שאלתם דבר הראוי, ועוד תוסף לדבר דברים טובים מאשר לא שאלו הם : והיו לך. ואז יהיו לך לעבדים לעולם, כי תמלוך בכל אשר תאוה נפשך :
M. Tsion (non traduit)
ועניתם. מלשון עניה ותשובה :
Malbim (non traduit)
וידברו אליו לאמר יפה אמרו חז''ל ע''ז סתירת זקנים בנין, הם יעצוהו בהשכל ודעת מאד לסתור ע''מ לבנות, אמרו אליו שאם יסרב מלמלא בקשתם הלא ימרדו בו וימליכו את הטוב בעיניהם, ואם יתחיל להתפשר עמהם עד כמה תהיה תוקף ממשלתו והמסים והעבודה, אז גם הם יעיזו פנים לבקש דברים רבים, ויאסרוהו בשבועת האלה ובחוקים קבועים לא יוכל להפרם, אבל העצה הוא שיבטיח להם יותר מאשר רוצים כי ישיב להם שהעם אינם עבדי המלך רק הוא עבד העם, והוא צריך לעשות רצונם, באופן שישים בקשתם זאת כדבר קטן וכדבר שהשכל מחייבו מעצמו, ובזה ירויח, א. שירף רוחם מדבר ומבקש עוד כי יתן להם יותר מאשר שאלו, ב. שכאשר יקטין את הדבר ימליכוהו סתם ולא ישביעוהו ולא יעשו ע''ז חוקים קבועים, ואחר שימלוך אז ישתרר כחפצו והם לא יוכלו למרוד כי ייראו מפניו, וז''ש אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ר''ל זאת תהיה התשובה שאתה עבד להם, ובזה לא יעשו עוד תנאים וחוקים, רק ועניתם ודברת אליהם דברים טובים וזה יספיק להם ויניחו מרוגזם, ובד''ה כתוב אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, שם באר שיאמר להם שהוא רק לטובת העם הזה לא לטובת עצמו ורק למלא רצונם, ורצונו בטל מפני רצונם, ובזה והיו לך עבדים כל הימים כי תשאר מלכותך בלתי מוגבלת, ואמרו בדיוק אם היום תהיה ר''ל שלא תמתין עד ג' ימים רק היום תקרא אותם ותשיב להם שאתה עבד להם, שיהיה נראה להם שהוא דבר פשוט אצלך בלי צורך להתיעץ ולחשוב עליו, ובזה תעור עיניהם פתאום וימליכוך בלא תנאים :
8
וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו:
Mais il rejeta le conseil que lui avaient donné les vieillards, s’adressa aux jeunes gens qui avaient grandi avec lui et vivaient à ses côtés,
Targ. Yonathan (non traduit)
וּשְׁבַק יַת מַלְכָּא דְסָבַיָא דִי מַלְכוּהִי וְאִתְמְלִיךְ בְּיַנְקַיָא דִרְבִיאוּ עִמֵיהּ דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָמוֹהִי:
M. David (non traduit)
ויעזוב. כי לא ישרו בעיניו : גדלו אתו. יחד מקטנותם : אשר העומדים. ואשר היו העומדים לפניו :
Malbim (non traduit)
ויעזב ספר שלכן עזב את עצת הזקנים יען אשר יעצהו עצה חדשה על דבר שלא שאל כלל, כי הוא שאל רק איך ישיב להעם, וגלה דעתו שאינו רוצה כלל להסכים שימלוך מלכות מוגבלת, והם יעצוהו שימלא משאלות העם, להיות מלכותו מוגבלת וע''ז לא שאלם כלל, והוא לא הבין כי אך בעצתם יפיק לעשות כפי חפצו, לכן ויועץ את הילדים כי חשב שהזקנים דעתם גסה עליהם לערוך לפניו עצתם נגד רצונו וזה לא יעשו הילדים יען אשר גדלו אתו ולא יערבו לבם לאמר לו שישפיל א''ע לפני העם, ב. מצד שהם העומדים לפניו שבחר אותם לשרים ויועצים בהנהגת המלכות ובזה הדבר נוגע גם להם, כי במלכות מוגבלת גם שרי המלוכה מוגבלים ובזה בודאי יחפשו תחבולות שתשאר המלכות בלי הגבלה לטובת עצמם :
9
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ:
et leur dit : "Que devons-nous, à votre avis, répondre à ce peuple qui m’a dit : Allège le joug que ton père nous a imposé ?"
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר לְהוֹן מָה אַתּוּן מִתְמַלְכִין וּנְתֵיב פִּתְגָמָא יַת עַמָא הָדֵין דְמַלִילוּ עִמִי לְמֵימָר אֲקֵיל מִן נִירָא דִיהַב אֲבוּךְ עֲלָנָא:
Malbim (non traduit)
ויאמר אליהם מה אתם נועצים ואחר ששמע מהזקנים שלא יוכל להשיב את העם ריקם וצריך למלא בקשתם במקצת, שאל מה נשוב ר''ל עד כמה ימלא בקשתם, ואמר ונשיב בלשון רבים כי בענינים כאלה שהם תנאי הנהגת המלוכה הם משותפים בזה באשר הם שרי העצה, ואמר ונשיב דבר את העם הזה הקדים מלת דבר כי עקר העצה עתה על הדבר עצמו לא על איכות דבריו וסדורם, ואמר אשר דברו אלי לאמר הקל מן העול שעל זה מתיעץ במה שרוצים להקל העול היינו שתהיה המלכות מוגבלת :
10
וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי:
Les jeunes gens élevés avec lui lui répondirent : "Voici ce que tu diras à ce peuple qui t’a parlé en ces termes : Ton père a rendu pesant notre joug, mais toi, rends-le plus léger, tu leur parleras ainsi : Mon petit doigt est plus fort que n’étaient les reins de mon père.
Rachi (non traduit)
קָטָנִּי עָבָה. אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמַלִילוּ עִמֵיהּ יַנְקַיָא דִרְבִיאוּ עִמֵיהּ לְמֵימָר כְּדֵין תֵּימַר לְעַמָא הָדֵין דְמַלִילוּ עִמָךְ לְמֵימַר אֲבוּךְ אַתְקֵיף יַת נִירָנָא וְאַתְּ אֲקֵיל מִנָנָא כְּדֵין תֵּימַר לְהוֹן חֲלָשׁוּתִי תַקִיפָא מֵעוּלֵימוּתֵיהּ דְאַבָּא:
M. David (non traduit)
קטני. אצבעי הקטן, עבה היא משתי מתני אבי, רצה לומר : אהיה עוד במעלה יותר מאבי :
Ralbag (non traduit)
קטני עבה ממתני אבי. ר''ל האצבע הקטנה שיש לי היא יותר גבוה ועבה ממתני אבי והרצון בזה כי בעת שמלך שלמה היה נער קטן כמו שקדם ועם כל זה עבדתם אותו בזאת העבודה ולזה ראוי שתעבדוני עבודה יותר חזקה ויותר קשה כי רחבעם היה בן ארבעים ואחת שנה במלכו :
Malbim (non traduit)
וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו, ספר כי דבור זה לא היה מצד שהם עומדים לפניו דהיינו שהם שרי העצה, כי כפי שהיו שרי העצה העומדים בראש העם לא היה ראוי שידברו כן והיה להם להשכיל כי מרה תהיה באחרונה, רק דברו כן מצד שהם ילדים אשר גדלו אתו בשטות וידברו כחסרי דעת, כה תאמר אשר דברו אליך ר''ל הנה הם טוענים לאמר אביך הכביד את עולנו והחזיק בזה שלא כדת ולכן אתה הקל מעלינו, אנו יועצים כה תאמר כה תדבר אליהם יש הבדל בין דבור ואמירה, האמירה היא המוחלטת והדבור הוא הצעת הדברים, שמטעים את האמירה ומדבר באורך מדוע אמר כן (כמ''ש בחבורי התו''ה ויקרא סי' ג') ור''ל בין האמירה עצמה שהוא הענין שנדונים עליו ובין הדבור שהוא איכות הדברים והוצעתם יהיה באופן זה, שתאמר להם, אתם טוענים שאבי השתרר בחזקה שלא כדין, הלא קטני עבה יותר יען שבא ממתני אבי ר''ל הלא אבי התחיל בהנהגה זו ובכ''ז הייתם מחוייבים לשמוע לו כ''ש אנכי שיש לי זכות על הנהגה זו שירשתי מאבי :
11
וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים:
Donc, si mon père vous a imposé un joug pesant, moi je l’appesantirai encore si mon père vous a châtiés avec des verges, moi je vous châtierai avec des scorpions."
Rachi (non traduit)
בָּעַקְרַבִּים. אשגלנטי''ר בלע''ז, שֶׁעוֹקְצִין כְּעַקְרָב:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּכְעַן אַבָּא רְמָא עֲלֵיכוֹן נִיר תַּקִיף וַאֲנָא אוֹסִיף עַל נִירֵכוֹן אַבָּא רְדָא יַתְכוֹן בְּשַׁרְבִיטִין וַאֲנָא אֶרְדֵי יַתְכוֹן בְּמַרְגְנִין:
M. David (non traduit)
ועתה. הואיל ותגדל מעלתי, אוסיף עוד עולכם, כי עוד יתרבו אנשי וסוסי, ועליכם לכלכל : יסר אתכם. למלאות די מחסורו : ובעקרבים. המכאיבים עוד יותר :
M. Tsion (non traduit)
העמיס. ענין הטענת משא, כמו (בראשית מד יג) ויעמוס איש על חמורו : יסר. מלשון יסורין והכאה : בשוטים. הוא כעין שבט, כמו (משלי כו ג) שוט לסוס : בעקרבים. מין קוצים, כמו (יחזקאל ב ו) ואל עקרבים אתה יושב :
Ralbag (non traduit)
בשוטים. בשבטים : בעקרבים. שבטים אשר בהם קוצים שנוקבים ומכאיבים וירצה בזה שהוא יכביד להעמיס על עולם ויוסיף ליסרם במוסר יותר קשה מהמוסר שיסרם בו שלמה :
Malbim (non traduit)
ועתה דון בהפך אם אבי העמיס עליכם עול כבד והיה לו כח לחדש העול ולהכריח אתכם עליו, כ''ש אני שיש לי זכות ע''ז ואני אוסיף על עולכם, שזה קל יותר מלהעמיסו בתחלה, ואם אבי היה לו כח להכריח אתכם בשוטים אני אכריח אתכם בעקרבים, כי יש לי זכות וירושה במלכות בלתי מוגבלת :
12
(ויבו) וַיָּב֨וֹא יָרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי:
Jéroboam et tout le peuple vinrent le troisième jour auprès de Roboam, selon la parole du roi, qui avait dit : "Revenez me trouver le troisième jour."
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲתָא יְרָבְעָם וְכָל עַמָא לְוַת רְחַבְעָם בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה כְּמָא דְמַלֵיל מַלְכָּא לְמֵימַר תּוּבוּ לְוָתִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה:
Ralbag (non traduit)
והנה ביום השלישי שבו אליו העם בשכם וענה להם קשות כעצת הילדים :
Malbim (non traduit)
ויבא וכו' כאשר דבר המלך ר''ל ובביאתם שנית לא היה ראוי שיחרה אפו ע''ז, כי הוא צוה להם שובו אלי ביום השלישי (כנ''ל ה') :
13
וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ:
Le roi répondit durement au peuple, sans tenir compte du conseil que lui avaient donné les vieillards.
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאָתִיב מַלְכָּא יַת עַמָא פִּתְגַם קָשֵׁי וּשְׁבַק יַת מִלְכָּא דְסָבַיָא דִי מְלַכוּהִי:
Malbim (non traduit)
(יג־טו) השאלות: מ''ש ויען וכו', ויעזב את עצת הזקנים, הלא כבר אמר (פסוק ח') ויעזב את עצת הזקנים ולמה כפל דבריו, ועוד שהיל''ל ויעזב את עצת הזקנים ויען את העם קשה, ומז''ש ולא שמע המלך אל העם שהוא מיותר :
ויען המלך ר''ל באמת עצת הזקנים ועצת הנערים שניהם כוונו לתכלית אחת שימלוך מלכות בלתי מוגבלת, רק היו מחולקים על האמצעיים שיבחר לזה, שהזקנים יעצוהו שזה יהיה ע''י שיענם מענה רך, והנערים יעצוהו שזה ישיג ע''י מענה קשה, שיפיל אימתו עליהם, ולפ''ז בגוף התשובה שהשיב שאינו רוצה להגביל את מלכותו לא עזב את עצת הזקנים כלל, רק במה שענה את העם קשה בזה כבר עזב את עצת הזקנים כי עי''כ חרה אף העם בו, אבל עדיין היה תקנה אם היה ממלא רצונם להגביל את מלכותו באמת ושיאסר במסורת משפטי המלוכה כפי חפץ העם, שאז לא היו מקפידים על דבריו הקשים אחר שהשיגו בקשתם, אבל עם זה :
14
וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים:
Suivant le conseil des jeunes gens, il s’exprima ainsi : "Mon père a fait peser le joug sur vous, moi je le rendrai encore plus lourd ; mon père vous a châtiés avec des verges, moi je vous châtierai avec des scorpions."
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמַלֵיל עִמְּהוֹן כְּמִלְכָּא דְיַנְקַיָא לְמֵימָר אַבָּא אַתְקֵיף יַת נִירְכוֹן וַאֲנָא אוֹסִיף עַל נִירְכוֹן אַבָּא רְדָא יַתְכוֹן בְּשַׁרְבִיטִין וַאֲנָא אֶרְדֵי יַתְכוֹן בְּמַרְגְנִין:
Malbim (non traduit)
וידבר אליהם כעצת הילדים שאינו רוצה למלא דבריהם ושהדין עמו ושיכריחם ע''ז :
15
וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילֹנִ֔י אֶל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט:
Le roi ne céda donc point au peuple, la chose ayant été ainsi déterminée par le Seigneur, qui voulait exécuter ce qu’il avait déclaré, par Ahiyya de Silo, à Jéroboam, fils de Nebat.
Targ. Yonathan (non traduit)
וְלָא קַבֵּיל מַלְכָּא מִן עַמָא אֲרֵי הֲוַת פְּלוּגְתָּא מִן קֳדָם יְיָ בְּדִיל לַאֲקָמָא יַת פִּתְגָמָא דְמַלֵיל יְיָ בְּיַד אֲחִיָה שִׁילוֹנָאָה עַל יָרָבְעָם בַּר נְבָט:
M. David (non traduit)
אל העם. אשר שאלו להקל עולם : כי היתה סבה. רצה לומר : לא בעבור גודל סכלותו השיב מה שהשיב, כי אם מה' היתה : אל ירבעם. אשר הוא ימלוך :
M. Tsion (non traduit)
סבה. ענין הקפת הדבר והגורם לה :
Malbim (non traduit)
ולא שמע אין ספק שעוד התוכחו עמו והראו לו כי לא במקל חובלים ימשול בם נגד רצונם, והיה ראוי שישמע אל העם ויראה אחרית דבר מראשיתו, רק שהיה זה סבה מעם ה' למען הקים את דברו אשר דבר ה' ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט, ר''ל שהגם שהנבואה שינבא הנביא לרעת איש אחד תשתנה לפעמים אם ייטיב האיש מעשהו, לא כן אם מעורבת בה טובה לאיש אחר כמו פה שרעת רחבעם היתה הבטחת טובה לירבעם, ועז''א אשר דבר ה' אל ירבעם, שה' הוא מדת הרחמים המורה הבטחת הטוב, ונבואה כזאת לא תשתנה בשום אופן :
16
וַיַּ֣רְא כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹֽא־שָׁמַ֣ע הַמֶּלֶךְ֮ אֲלֵיהֶם֒ וַיָּשִׁ֣בוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ דָּבָ֣ר | לֵאמֹ֡ר מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜ד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑ד וַיֵּ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו:
Les Israélites, voyant que le roi ne les avait point écoutés, lui firent cette réponse : "Quelle part avons-nous de David ? Quelle communauté de possession avec le fils de Jessé ? A tes tentes, ô Israël ! Pourvois désormais à ta maison, David !" Et Israël rentra dans ses tentes.
Rachi (non traduit)
רְאֵה בֵיתְךָ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנִיתָ, לְךָ לְבַדְּךָ יִהְיֶה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַחֲזוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֲרֵי לָא קַבֵּיל מַלְכָּא מִנְהוֹן וַאֲתִיבוּ עַמָא יַת מַלְכָּא פִּתְגָמָא לְמֵימַר לֵית לָנָא חוּלַק בְּדָוִד וְלָא אַחֲסָנָא בְּבַר יִשַׁי גְבַר לְקִרְוָךְ יִשְׂרָאֵל כְּעַן מְלוֹךְ עַל אֱנַשׁ בֵּיתָךְ דָוִד וַאֲזַל יִשְׂרָאֵל לְקִרְוֹהִי:
M. David (non traduit)
מה לנו. רצה לומר : מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד, לשנהיה עבדים לזרעו : ולא נחלה. אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי : לאהליך ישראל. אתה ישראל לכה לאהליך, ולא תמליכו אותו : עתה. רצה לומר : אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם, ואין לך עסק במלוכה :
Ralbag (non traduit)
והשיבו לו כי אין להם חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי שיחושו אם יפרדו ממנו ר''ל מזרעו ואמרו לו ראה ביתך דוד ר''ל ראה הבית שנשאר לך למלך בו מה הוא כי באמת לא תמלוך על ישראל וסרו ממנו והיו הולכים להם אז שלח להם המלך רחבעם את אדורם אשר על המס להשיבם ולדבר אליהם דבריו והם רגמו בו אבן וימת והמלך רחבעם הוצרך להתחזק לעלות במרכבה תכף לנוס לירוש' כדי שלא ימיתוהו :
Malbim (non traduit)
וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם שאם היה משיב להם כעצת הזקנים, הגם שהמשכילים שבעם היו מבינים כי מערים הוא ושישוב אחר כך להשתרר עליהם, לא היו כלל העם מבינים זאת והיו מרוצים בדבריו, לא כן עתה שראו כולם כי לא שמע אליהם, וישיבו העם אין לנו חלק בדוד ר''ל העם יבחרו בית אחד להקים מתוכה מלך מצד שני ענינים, א. אם המלכות משתלשלת בבית זה מימות עולם והמלוכה לו אחוזת נחלה, ב. אם יש להם תועלת מן האיש שרוצים להמליכו בהיותו משבטם וי''ל חלק במלכותו מצד זה, לעומת זה אמרו אין לנו חלק בדוד עצמו כי אינו משבטנו, ולא נחלה מצד השתלשלות המלכות מימות עולם מצד שהוא בן ישי וישי היה הדיוט, וא''כ מלכותו תלוי בהסכמתנו, לאהליך ישראל ראה ביתך דוד ימליץ שבית דוד נבנה מאהלי ישראל, שהם נטשו אהליהם ובנו את ביתו, וביתו נבנה מן חורבת אהליהם, ואם ישובו אל אהליהם אין לו בית. וילך ישראל לאהליו :
17
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם: (פ)
Quant aux enfants d’Israël habitant dans les villes de Juda, sur ceux-là seulement régna Roboam.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל דְיַתְבִין בְּקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּמְלַךְ עֲלֵיהוֹן רְחַבְעָם:
Malbim (non traduit)
ובני ישראל וכו', ר''ל הגם שנפרדו מאתו בחרי אף לא התקבצו לבחור מלך אחר, כי התפרדו איש לאהלו, לא קבלו את מלכותו ולא בחרו אחר על פניו, רק בני ישראל היושבים בערי יהודה כולל שבט יהודה ובנימין ושאר שבטים הגרים בגלילות האלה עליהם מלך רחבעם תיכף, ויתר השבטים נשארו בלא מלך ועדן לא פשעו בו, ואם היה מניח אותם היה עדיין תקוה, אבל :
18
וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־אֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמ֨וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֥ל בּ֛וֹ אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלִָֽם:
Le roi Roboam dépêcha Adoram, qui était préposé aux impôts ; mais les Israélites le firent mourir à coups de pierres. Le roi Roboam monta à grand’peine sur un char, pour s’enfuir à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
אֲדֹרָם. הוּא אֲדוֹנִירָם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּשְׁלַח מַלְכָּא רְחַבְעָם יַת אֲדוֹרָם דִמְמַנָא עַל מַסְקֵי מִסִין וּרְגָמוּ כָל יִשְׂרָאֵל יָתֵיהּ בְּאַבָנָא וּמִית וּמַלְכָּא רְחַבְעָם אִתְקַף לְמִסַק בִּרְתִיכָא לְמִפַּךְ יְרוּשְׁלָם:
M. David (non traduit)
וישלח המלך. שלח אל העם להחזירם בדברי רכות : התאמץ וכו'. כי פחד לנפשו :
M. Tsion (non traduit)
וירגמו. השלכת האבנים נקראת רגימה : התאמץ. מלשון אומץ, רוצה לומר : התחזק :
Malbim (non traduit)
וישלח את אדורם, בזה הסכיל עשו ששלח את אדורם שהיה ממונה על המס בימי שלמה ועליו היה משטמת העם על כבד המסים, שלחו לגבות המס להראות שרוצה לקחת מהם המס ביד חזקה כמו מקדם, ובזה התמרמרו מאד ויסקלוהו והמלך הוצרך לברוח, ואז :
19
וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה (ס)
Israël est resté, jusqu’à ce jour, infidèle à la maison de David.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמְרַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָוִד עַד יוֹמָא הָדֵין:
M. Tsion (non traduit)
ויפשעו. מרדו, כמו (מלכים ב ח כב) ויפשע אדום :
Malbim (non traduit)
ויפשעו ישראל מרדו בהחלט, ועתה היו מוכרחים להקים להם מלך שיעמוד נגד רחבעם שרוצה להכריחם בכח :
20
וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֤עַ כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־שָׁ֣ב יָרָבְעָ֔ם וַֽיִּשְׁלְח֗וּ וַיִּקְרְא֤וּ אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א הָיָה֙ אַחֲרֵ֣י בֵית־דָּוִ֔ד זוּלָתִ֥י שֵֽׁבֶט־יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ:
Tout Israël, en apprenant le retour de Jéroboam, l’invita à venir à l’assemblée, et le proclama roi d’Israël ; la tribu de Juda seule resta attachée à la maison de David.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַהֲוָה כַּד שְׁמָעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֲרֵי תַב יְרָבְעָם וּשְׁלַחוּ וּקְרוֹ יָתֵיהּ לְוַת כְּנִשְׁתָּא וְאַמְלִיכוּ יָתֵיהּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לָא הֲוָה בָּתַר בֵּית דָוִד אֱלָהֵין שִׁבְטָא דִיהוּדָה בִּלְחוֹדוֹהִי:
M. David (non traduit)
כשמוע כל ישראל. כי זקני העדה לבדם שלחו אחריו מאז, וידעו ממנו וראוהו, ולאחר זמן נשמע לכולם כי שב ממצרים : זולתי שבט יהודה. ואף בני בנימין נכללו עמהם, על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה לשניהם, ומפני כבוד שבט יהודה לא הוזכרו, כי אינן רק טפלים להם :
Ralbag (non traduit)
זולתי שבט יהודה לבדו. לרבוי שבט יהודה ביחס אל שבט בנימן לא חשב שבט בנימן מצורף שנחלת בני בנימן היתה תוך נחלת בני יהודה :
Malbim (non traduit)
השאלות: מ''ש ויהי כשמוע כי שב ירבעם משמע שעתה שמעו וקראו לו, והלא כבר קראו לו בתחלה כמ''ש בפסוק ב' :
ויהי כשמע ר''ל עוד תחלה בעת ששב ירבעם ממצרים אזי שלחו ויקראו אותו, כי כבר בארתי ששתי פעמים קראו אותו, א. שישוב ממצרים, וזה היה מקצת אוהביו, ב. אחר ששב קראו לו כל העדה שילך בראשם ומאז נתנו עיניהם בו שירים יד לעת מצוא כמו שהרים יד במלך שלמה, לכן עתה וימליכו אתו, ומעתה לא נשאר אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו כי עד עתה היו עדיין פוסחים על שתי הסעיפים :
21
(ויבאו) וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שֵׁ֣בֶט בִּנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁיב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לִרְחַבְעָ֖ם בֶּן־שְׁלֹמֹֽה: (פ)
Roboam se rendit à Jérusalem et convoqua toute la maison de Juda ainsi que la tribu de Benjamin, cent quatre-vingt mille guerriers d’élite, pour faire la guerre à la maison d’Israël afin de restituer la royauté à Roboam, fils de Salomon.
Rachi (non traduit)
וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. הָעוֹמְדִים עַל הַגְּבוּל, שֶׁיְהוּדָה וּבִנְיָמִין הָיָה גְּבוּלָם סָמוּךְ זֶה לָזֶה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲתָא רְחַבְעָם לִירוּשְׁלֵם וּכְנַשׁ יַת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְיַת שִׁבְטָא דְבֵית בִּנְיָמִין מְאָה וְתַמְנָן אַלְפִין גְבַר גִבַּר עָבְדֵי קְרָבָא לְאַגָחָא קְרָבָא עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לַאֲתָבָא יַת מַלְכוּתָא לִרְחַבְעָם בַּר שְׁלֹמֹה:
Ralbag (non traduit)
ואת כל בית יהודה ובנימן ויתר העם. זה לאות שמלך על יהודה ובנימן גם היה עמו משאר השבטים וזה אמרו ויתר העם ואחשוב שהיו יושבים בירושלם מכל השבטים ואותם נשארו לרחבעם גם אפשר כי משבט שמעון נשאר מעט במלכות רחבעם כי נחלת שמעון היתה מפוזרת תוך נחלת בני יהודה כמו שנזכר בספר יהושע :
Malbim (non traduit)
ויקהל, להלחם, כי חשבו שה' יושיעם אחר שהמלוכה מובטחת לזרע בית דוד, וז''ש להשיב את המלוכה אל רחבעם בן שלמה :
22
וַיְהִי֙ דְּבַ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶל־שְׁמַעְיָ֥ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר:
Alors la parole divine s’adressa à Chemaya, homme de Dieu, en ces termes :
Targ. Yonathan (non traduit)
וַהֲוָה פִתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם שְׁמַעְיָה נְבִיָא דַייָ לְמֵימָר:
23
אֱמֹ֗ר אֶל־רְחַבְעָ֤ם בֶּן־שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל־כָּל־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר:
"Parle ainsi à Roboam, fils de Salomon, roi de Juda, à toute la maison de Juda et de Benjamin et au reste du peuple :
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲמַר לִרְחַבְעָם בַּר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְבֵית יְהוּדָה וּלְכָל שִׁבְטָא דְּבֵית יְהוּדָה וְשִׁבְטָא בִּנְיָמִן וּשְׁאָר עַמָא לְמֵימָר:
M. David (non traduit)
ויתר העם. כי רבים משאר השבטים התגררו בנחלת יהודה ובנימין :
24
כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹֽא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּן עִם־אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֥בוּ לָלֶ֖כֶת כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה: (ס)
Ainsi parle le Seigneur : N’allez point faire la guerre à vos frères, les enfants d’Israël, rentrez chacun dans vos demeures, car c’est par moi que cet événement s’est produit." Ils obéirent à la parole du Seigneur, et retournèrent sur leurs pas, selon son ordre.
Targ. Yonathan (non traduit)
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לָא תִסְקוּן וְלָא תְגִיחוּן קְרָבָא עִם אֲחֵיכוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תּוּבוּ גְבַר לְבֵיתֵיהּ אֲרֵי מִן קֳדָם מֵימְרִי הֲוָה פִתְגָמָא הָדֵין וְקַבִּילוּ לְפִתְגָמָא דַייָ וְתָבוּ לְמֵיזַל כְּפִתְגָמָא דַיְיָ:
M. David (non traduit)
כי מאתי. בהשגחה בא הדבר, ולא במקרה :
Ralbag (non traduit)
שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה. מגיד שהחולק על כוונת השם ורצונו לא יצלח :
Malbim (non traduit)
לא תעלו להלחם עמהם בעריהם, ולא תלחמון שתזמינו אותם למלחמה כמו לכה נתראה פנים, שובו איש לביתו ר''ל וא''צ שתעמדו חלוצים מיראתכם שהם יבואו למלחמה בארצכם, כי מאתי נהיה הדבר הזה שיהיו עשרת השבטים לירבעם ושבט יהודה לבית דוד, וישובו ללכת ובד''ה כתוב וישובו מלכת אל ירבעם, ר''ל כי היה שני צויים, א. אל תעלו להלחם עמו וז''ש בד''ה וישובו מלכת, ב. שובו איש לביתו ועז''א פה וישובו ללכת פי' איש לביתו :
25
וַיִּ֨בֶן יָרָבְעָ֧ם אֶת־שְׁכֶ֛ם בְּהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣שֶׁב בָּ֑הּ וַיֵּצֵ֣א מִשָּׁ֔ם וַיִּ֖בֶן אֶת־פְּנוּאֵֽל:
Jéroboam fortifia Sichem, sur la montagne d’Ephraïm, et y résida ; puis il en sortit et fortifia Penouêl.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּבְנָא יְרָבְעָם יַת שְׁכֶם בְּטוּרָא דְבֵית אֶפְרַיִם וִיתֵב בָּהּ וּנְפַק מִתַּמָן וּבְנָא יַת פְּנוּאֵל:
M. David (non traduit)
ויבן. להיות עיר מבצר, להשגב בה :
Ralbag (non traduit)
ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים. ר''ל שחזק בנינו והוסיף על העיר בדרך שהיה ראוי להיות עיר מלוכה וכן הרצון באמרו ויבן את פנואל רוצה לומר שחזק בנינו כי כבר היו המקומו' ההם בנויים קודם זה :
Malbim (non traduit)
ויבן ירבעם לא הוצרך לבנות ערי מצור כמו שעשה רחבעם כנזכר בד''ה, כי בטח ברוב עמו, רק בנה לו עיר מלכות ואת פניאל, ובפי' הושע (ב' י''ב) התבאר מה היה כונתו בבנין שתי הערים האלה דוקא :
26
וַיֹּ֥אמֶר יָרָבְעָ֖ם בְּלִבּ֑וֹ עַתָּ֛ה תָּשׁ֥וּב הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית דָּוִֽד:
Or, Jéroboam se dit en lui-même : "La royauté pourrait revenir maintenant à la maison de David.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר יָרָבְעָם בְּלִבֵּיהּ כְּעַן דִלְמָא תְּתוּב מַלְכוּתָא לְבֵית דָוִד:
M. David (non traduit)
עתה תשוב. רצה לומר : מהרה ובזמן קרוב :
Malbim (non traduit)
ויאמר ירבעם אולם לעומת זה עלה בלבו פחד אחר שאם יעלה העם לרגל אז ישוב לבם אל אדוניהם ויתפייסו עמו והרגוני ושבו אח''כ אל רחבעם בפועל :
27
אִֽם־יַעֲלֶ֣ה | הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַעֲשׂ֨וֹת זְבָחִ֤ים בְּבֵית־יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְ֠שָׁב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַהֲרָגֻ֕נִי וְשָׁ֖בוּ אֶל־רְחַבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה:
Si ce peuple monte à Jérusalem pour y offrir des sacrifices dans la maison de Dieu, il se reprendra d’amour pour son maître, pour Roboam, roi de Juda ; on me tuera, et l’on reviendra à Roboam, roi de Juda."
Rachi (non traduit)
אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה וגו'. אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, וְיִהְיֶה הוּא יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בִּזְמַן הַקְהֵל, יִקְרָא אֶת פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא רֹאשׁ בִּמְדִינָתוֹ, וַאֲנִי כִּשְׁאָר הָעָם, נִמְצֵאתִי בָּזוּי (סַנְהֶדְרִין קא ב):
Targ. Yonathan (non traduit)
אִם יִסַק עַמָא הָדֵין לְמֶעְבַּד נִכְסַת קוּדְשִׁין בְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ בִּירוּשְׁלֵם וְיִתְפְּנֵי לִבָּא דְעַמָא הָדֵין בָּתַר רִבּוֹנְהוֹן בָּתַר רְחַבְעָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָא וְיִקְטְלֻנַנִי וִיתוּבוּן לְוַת רְחַבְעָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה:
M. David (non traduit)
אם יעלה. כשיעלה העם הזה וכו' : ושב לב. לאהבו ולחפוץ בו, בראותם כי לו לבדו הרשות לשבת בעזרה, ולא לזולתו : ושבו אל רחבעם. להיות הוא עליהם למלך :
Ralbag (non traduit)
אם יעלה העם הזה. ר''ל אם אניח העם הזה לעלות ולעשות זבחים בבית ה' בירוש' בשלש רגלים כפי מה שתחייבם התורה הנה ישוב לב העם לאדניה' בראות' כבודו בירוש' ואת כבוד בית ה' כי עושר גדול הוריש שלמה לרחבעם :
28
וַיִּוָּעַ֣ץ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֕עַשׂ שְׁנֵ֖י עֶגְלֵ֣י זָהָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם רַב־לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
Après en avoir délibéré, le roi fit faire deux veaux d’or et dit au peuple : "Assez longtemps vous avez monté à Jérusalem ! Voici tes dieux, Israël, qui t’ont tiré du pays d’Égypte !"
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאִתְמְלִיךְ מַלְכָּא וַעֲבַד תְּרֵי עֶגְלִין דְדַהֲבָא וַאֲמַר לְהוֹן סַגִיאָה לְכוֹן אָרְחָא מִלְמֵסַק לִירוּשְׁלֵם הָא אִינוּן דַחֲלָתָךְ יִשְׂרָאֵל דְאַסְקוּךְ מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
M. David (non traduit)
ויועץ המלך. עם יועציו : רב לכם. רצה לומר : מרחק רב לכם הדבר, מאשר תעלו עד ירושלים : הנה אלהיך ישראל. פיתה אותם לאמר אשר השכינה תשרה על עגלי הזהב, וכאשר טעו מאז בהעגל שעשה אהרן לזה אומר בהלשון הזה עצמו, כמו שנאמר (שמות לב ח) : אלה אלהיך ישראל וכו' :
Ralbag (non traduit)
ויועץ המלך. ר''ל שלקח עצה על זה בדרך שלא תסור המלוכה ממנו ועשה לו שני עגלי זהב ומשך לב העם ואמר הנה רב לכם הדרך מעלות כולכם בירושלם כי ישיגכם לאות רב ולזאת הסבה גם כן עשה להם שני עגלים כדי שלא יצטרכו כולם ללכת למקו' אחד כי יכבד עליהם ולזאת הסבה גם כן עשה להם כהנים מאי זה שיהיה מהשבטים לפי שקודם בנין בית המקדש אחר חורבן משכן שילה היתה העבוד' מותרת בזרים וכאילו הטעה אותם ואמר שבזה יוכלו לעשות עתה בזולת בית המקדש ובזה יתרצו יותר כדי שלא יהיה כל הכבוד והגדולה בזה לשבט לוי ומן הפלא איך הסכימו ישראל לעצתו לעבור על דברי התורה בזה להקריב קרבנו' בחוץ אחר אסור הבמות ועל ידי זרים ולהאמין בעגלי הזהב שהם האלהים אשר הוציאו ישראל מארץ מצרים, וידמה כי לא עסקו ישראל בתורה אך היו אוכלים ושותים ושמחים כמו שקדם בתחלת מלכות שלמה וזה היה סבת נפלם באלו החטאים עם שכבר ראו בימי שלמה שנעשו תועבות בירושלם מתועבות הגוים אשר נתחתן בהם שלמה ומזה המקום פרצו החטאים האלו בכל ישראל וידמה שאמר להם מה לכם לעלות לירושלם ובה האלהים אשר עובדים הגוים טוב שנעבו' האלהים שעבדו אבותינו שהיה נעשה ע''י אהרן שהיה נביא להיות לישראל תמורת משה ואמרו בו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים :
Malbim (non traduit)
השאלות: איך התיעץ לעשות עגלי זהב, וכבר ידעו ישראל הקצף אשר היה בעון העגל והי''ל לעשות מקדש אחר בבית אל כתבנית המקדש בירושלים, ולמה עשה שני עגלים ונתנם בשני מקומות, ומ''ש ויהי הדבר הזה לחטאת היה לו לאמר בסוף הענין, והלא בסוף סימן י''ב אמר שנית ויהי בדבר הזה לחטאת לבית ירבעם, ולמה הלכו לפני האחד עד דן שמשמע לא לפני השני, למה אמר שלש פעמים ויעל על המזבח, ושתי פעמים אמר ויעש חג :
ויועץ המלך הנה להסיר את העם מלכת ירושלים היה יכול לבנות מקדש בבית אל כתבנית המקדש אשר בירושלים ולהעמיד שם העבודה כמו במקדש ה' בירושלים, אבל זה היה קשה בעיניו, אם מצד הבנין עצמו שבנין שלמה נבנה בעושר מופלג מאד, ולא היה יכול לבנות בית כמוהו, ואם יבנהו בלא הדר וכבוד יתמידו העם ללכת אל הבית הגדול, ואם ממה שהמקדש אשר בירושלים נתפרסם כי שם ה' שכן מהאש מהשמים שהיה מתמיד שם, וארון העדות וכלי משה, וכבר ראו כל העם כי מלא כבוד ה' את בית ה' בעת בנינו, וכל הנביאים הגדילו מעלתו, שכל זה יחסר בבית אשר יבנה ולא יתקבל בעיני העם, ולכן היתה עצתו לעשות שני עגלי זהב, ובאמת הרי''א לא אבה לקבל דעת המפרשים שהיו העגלים לשם עבודה, שא''א שיהיו ישראל מסכימים לזה, וכי לא ידעו את מעשה העגל שבמדבר איך התאנף ה' בם ותפרץ בם מגפה, ולדעתו עשאם לזכר מלכותו שהיה משבט יוסף שסימנו שור בכור שורו הדר לו, והיו שנים נגד מנשה ואפרים, אולם הכתוב אומר לזבח לעגלים אשר עשה, ואמר (דב''ה י''ג ח') ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים, ובאמת ממה שעשה שני עגלים, וממה שעשה החג בחדש השמיני, מבואר נגלה שבהיותו במצרים ראה כן את המצרים עושים שהיו להם שני שורים אשר עבדו אותם האחד בעיר המלוכה מעמפיס (מוף) והשני בעיר העליפאליס (בית שמש), ובחדש השמיני היה חג להעם אל העגל, כי האיש שאליו נעשה העגל (סראפיס או אזירס) שהוא ואשתו למדו דעת מלאכת עבודת האדמה, נהרג בחדש ההוא, יען שאת השור האחד בעיר מוף כבדו מאד ופזרו עליו הון רב, לכן עשה עקר מהעגל בבית אל, ובכ''ז אחר אשר עקר מגמתו היה להניא את העם מעבודת המקדש אין ספק שהראה במעשה זה פנים לכל צד, אל יראי ה' אמר שעשאם לשם האל שכמו שישכון במקדש על שני הכרובים הלקוחים מהמרכבה שהיא צורה אנושית מורה על החכמה, השיא אותם שישכון בבית אל ובדן אל פני שור שבמרכבה שמורה על ריבוי התבואות וכח שור, אולם המבואר בכתוב שתחלה לא עשה כהני במות רק אח''כ, ונראה שחשב שכמו שהעם הסכימו לפרק מעליהם כובד משא מלך ושרים שבשביל זה מרדו בשלמה, ובחרו בו שהוא יקל מעליהם עול מלכות, כן ירצו לפרק מעליהם עול עבודת בית ה' שהיה ג''כ למעמסה עליהם, אם ההליכה לרגל ג' פעמים בשנה למקום רחוק, ואם רוב הקרבנות על כל חטא ואשם ונדבות ותרומות ומעשרות וכדומה, וע''כ עשה להם תבנית העגל שציור העגל מורה החפשיית להגיד להם שהם חפשים מכל עבודה, (ובזה יפטרם בין מעבודת המקדש בין מעול המצות בכלל), ובתחלה לא בנה בית במות כלל וחשב כי ישמחו העם אם יהיו פטורים מהבאת קרבנות וזבחים, ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים ר''ל טורח רב יש לכם בעליה זאת, אם מרחק הדרך ואם העלאת המעשרות והקרבנות, הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים, ר''ל האלהים הלא העלה אתכם מבית עבדים, ואתם חפשים מכל עבודה בין לאלהים בין לאנשים, ולהמעיט טורח הדרך :
29
וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הָאֶחָ֖ד בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְאֶת־הָאֶחָ֖ד נָתַ֥ן בְּדָֽן:
Il en mit un à Béthel, et plaça l’autre à Dan.
Targ. Yonathan (non traduit)
וְשַׁוִי יַת חַד בְּבֵית אֵל וְיַת חַד יְהַב בְּדָן:
Ralbag (non traduit)
והנה עשה האחד בבית אל. להתפרסם הענין שכבר שרת' שם שכינה ליעקב והאחד נתן בדן שהיא בקצה ארץ ישרא' ולזה אמר אבנר לדוד מדן ועד באר שבע :
Malbim (non traduit)
שם את האחד בבית אל ואת האחד בדן, שכל אחד ילך אל מקום הקרוב אליו :
30
וַיְהִ֛י הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לְחַטָּ֑את וַיֵּלְכ֥וּ הָעָ֛ם לִפְנֵ֥י הָאֶחָ֖ד עַד־דָּֽן:
Cet acte devint une source de péchés, car le peuple alla jusqu’à Dan rendre hommage à l’un des veaux.
Rachi (non traduit)
עַד דָּן. בְּסוֹף גְּבוּל הָאָרֶץ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַהֲוָה פִתְגָמָא הָדֵין לְחוֹבָא וַאֲזַלוּ עַמָא קֳדָם חַד עַד דָן:
M. David (non traduit)
לחטאת. עם כי מתחלה לא היתה הכוונה לשם עבודת כוכבים ומזלות, אולם בהאריך הזמן חטאו בהם, ועשום לעבודת כוכבים ומזלות ממש : עד דן. הרחיקו ללכת עד דן שהיתה בסוף הגבול, וכאומר הנה מתחילה פיתם בעבור מרחק הדרך לירושלים, ובסוף הרחיקו ללכת אל העגל אשר בדן :
Ralbag (non traduit)
ויהי הדבר הזה לחטאת. ר''ל שכבר היה זה לחטא עצום אף על פי שיעשוהו לעבוד הש''י כל שכן כשעשו מהם ע''ג : וילכו העם לפני האחד עד דן. ספר זה בעבור גנותם שהיו אדוקים כל כך בע''ג עד שכבר היו באים עד קצה הארץ ללכת לעבוד העגל אשר בדן :
Malbim (non traduit)
ויהי הדבר הזה לחטאת הודיע כי ירבעם טעה בסברתו זאת, שחשב שכמו שרצו להקל מעליהם כובד המסים, יחפצו להקל מעליהם משא העליה לרגל בדרך רחוקה והבאת הקרבנות, ולא כן הדבר, כי טבע האדם להתחייב א''ע באיזה עבודה לה', וכל שהדת תעמוס עליו עבודות קשות ומצות רבות כן יטה יותר אחריה ויעשה ברצון, עד שהדבר הזה מה ששם הא' בבית אל והא' בדן להקל מעליהם טורח הדרך היה בעיניהם לחטאת, שההמון שלא השכילו להבחין בין עבודת מקדש ה' ובין עבודת עגלי בית און, וחשבו שעבודת העגל רצויה היא, היה זה אצלם חטאת מה שרצה להקל בעבודתה, והם עשו בהפך שלא הלכו לבית אל שהוא קרוב רק וילכו לפני האחד עד דן לקבל שכר פסיעות, וגם יכלול בזה שעי''כ גדלה חטאת ישראל שבזה הראו איך עובדים הפסל בכל נפשם ולבבם :
31
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־בֵּ֣ית בָּמ֑וֹת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָי֖וּ מִבְּנֵ֥י לֵוִֽי:
Il établit aussi un centre de hauts-lieux, et il institua des prêtres pris parmi le peuple et qui n’étaient point de la tribu de Lévi
Targ. Yonathan (non traduit)
וַעֲבַד יַת בֵּית בָּמָתָא וַעֲבַד כּוּמָרַיָא קְצַת מִן עַמָא דְלָא הֲווֹ מִבְּנֵי לֵוִי:
M. David (non traduit)
בית במות. עשה בדן בית להעמיד בו מזבחות : מקצות העם. ממקצותם, יהיה מי שיהיה :
Ralbag (non traduit)
ויעש את בית במות. אחשוב שעשה בית שהיו בו במות רבות בהפך מה שהיה בבית המקדש שלא היתה בו כי אם במה אחת : ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הנה משך בזה גם כן לב העם כי הוא פטר אותם מהמעשרו' ושאר מתנות כהונה שהיו נותנים לשבט לוי חלף עבודתם גם עשה הערים מהם שהיו להם לשבת מגרשיהם כמו שנזכר בספר דברי הימים כי רצה שיהיה כהן כל מי שירצה ולא יצטרכו ישראל לתת לו מתנות ואפשר גם כן שלא רצו שבט לוי לעבוד כי אם בבית מקדש ולזה גרשם ירבעם מארצו ועשה כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי :
Malbim (non traduit)
ויעש את בית במות אחר שראה כי לא קמו מזימות לבו בדרך זה כי העם רוצים באיזה עבודה לא באין עבודה, הוכרח לשום לפניהם איזה עבודות ומעשים, וראה שאם ישתוו עם עבודת המקדש כמעט קט ישובו אל המקדש ששם שוכן האל האמתי, לכן עשה בית במות שיקריבו שם קרבנות, ועשה כמה שנויים מן עבודת המקדש, א. ויעש כהנים מקצות העם, והיה זה אם שלא ידמה לעבודת המקדש, אם לפטור את העם מנתינת התרומות והמעשרות, אם מפני שהכהנים הלכו כולם לירושלים כמ''ש בד''ה, ואם מפני שהתירא שאם ישארו הכהנים בחשיבותם אצל ההמון יפתו את העם ללכת ירושלים :
32
וַיַּ֣עַשׂ יָרָבְעָ֣ם | חָ֡ג בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַּחֲמִשָּֽׁה־עָשָׂר֩ י֨וֹם | לַחֹ֜דֶשׁ כֶּחָ֣ג | אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֙עַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל לְזַבֵּ֖חַ לָעֲגָלִ֣ים אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה וְהֶעֱמִיד֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔ל אֶת־כֹּהֲנֵ֥י הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:
Jéroboam institua une fête au huitième mois, le quinzième jour du mois, à l’instar de la fête célébrée en Juda, et sacrifia sur l’autel ; ainsi fit-il à Béthel, offrant des sacrifices aux veaux qu’il avait fabriqués, et il installa dans Béthel les prêtres des hauts-lieux qu’il avait établis.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַעֲבַד יָרָבְעָם חַגָא בְּיַרְחָא תְמִינָאָה בְּחַמְשָׁא עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא כְּחַגָא דְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְאַסֵיק עַל אֱגוֹרָא כֵּן עֲבַד בְּבֵית אֵל לְדַבְּחָא לְעֶגְלַיָא דִי עֲבַד וַאֲקֵים בְּבֵית אֵל יַת כּוּמָרֵי בְמָתָא דִי עֲבַד:
M. David (non traduit)
כחג אשר ביהודה. לעשות בו כמצות חג הסכות הנעשה ביהודה, בט''ו לחודש השביעי : ויעל. העלה עולות על המזבח : כן עשה וכו'. כמו שעשה בדן, כן עשה בבית אל : והעמיד וכו'. לעשות עבודת המזבח : אשר עשה. מקצות העם :
Ralbag (non traduit)
ויעש ירבעם חג בחדש השמיני. אפשר שעשה זה כדי שלא יחלקו עליו הרוצים עבוד את ה' כי יוכלו לעלות בירוש' בחדש השביעי לעבוד את ה' כמו שנזכר בס' דברי הימים : כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה. ר''ל כי כמו שזכר שהלכו העם לפני האחד עד דן ועשה שם בית במות ועשה כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי ועשה חג בחדש השמיני כן עשה בבית אל ג''כ בית במות והעמיד שם גם כן כהני הבמות אשר עשה מקצות העם ולפי שבית אל היה לבית יוסף הנה היה שם ירבעם בחג הזה והוא בעצמו העלה עולות על המזבח להקטיר והנה זכר זה מפני מה שיזכר אחריו מדבר איש אלהים לירבעם :
Malbim (non traduit)
ב. ויעש השינוי השני שעשה החג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש, באופן שידמה אל החג התוריי במה שהוא ביום חמשה עשר ויבדל ממנו במה שהוא בחדש השמיני, שדבר כזה ישים פירוד גדול בין הכתות במה שיתדמו להם במקצת כאלו גם הם שומרים מועדי ה', ומובדלים בזמן החג ובאיכות העבודה, וז''ש שמה שהיה בט''ו לחדש היה כדי שיהיה כחג אשר ביהודה שיקראוהו חג הסוכות לנאץ ולהכעיס, ג. ויעל על המזבח, מלת ויעל הוא פעל יוצא שהעלו עולות, שפרי החג הנקרבים בחג הסוכות העלו בחג הזה, כן עשה בבית אל באר שכ''ז עשה בבית אל ששם קבע העבודה לזבח לעגלים אשר עשה, שרצה שבבית אל יעבדו גם לעגל שבדן, וגם מי שנדר לעגל שבדן היה מביא לבית אל כדי שהעבודה והקרבנות יהיו במקום אחד, דוגמת ירושלים, וכן העמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה לא בדן, כדי שתהיה כלל העבודה במקום אחד :
33
וַיַּ֜עַל עַֽל־הַמִּזְבֵּ֣חַ | אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה בְּבֵֽית־אֵ֗ל בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י בַּחֹ֖דֶשׁ אֲשֶׁר־בָּדָ֣א (מלבד) מִלִּבּ֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ חָג֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥עַל עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר: (פ)
Il monta sur l’autel qu’il avait fait à Béthel, le quinzième jour du huitième mois, mois qu’il avait imaginé de son chef ; il le consacra comme fête pour les Israélites, et monta sur l’autel pour y brûler de l’encens.
Rachi (non traduit)
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי. דָּרַשׁ לָהֶם הוּא חֹדֶשׁ הָאָסִיף, וּבוֹ רָאוּי הֶחָג לִהְיוֹת:
בָּדָא מִלִּבּוֹ. לְשׁוֹן כָּזָב, קונטרובי''ר בלע''ז:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאַסֵיק עַל אֱגוֹרָא דַעֲבַד בְּבֵית אֵל בְּחַמְשָׁא עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא תְמִינָאָה בְּיַרְחָא דַעֲדָא מֵרְעוּתֵיהּ וַעֲבַד חַגָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּסְלִיק עַל אֱגוֹרָא לְאַקְטָרָא:
M. David (non traduit)
ויעל. העלה עולות כמו בדן : אשר בדא מלבו. אשר המציא ממחשבות לבו, אשר לא כדת : ויעל וכו' להקטיר. ירבעם בעצמו עלה להקטיר את הקטורת, אבל שאר הקרבנות העלו כהני הבמות במצותו :
M. Tsion (non traduit)
בדא. ענין המצאת הכזב, כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם :
Malbim (non traduit)
ויעל עד עתה דבר איך סדר ענין העבודה לעגלים, ועתה מתחיל לדבר מה שקרה בחג הראשון מענין הנביא שבא, אומר בהגיע החג והעלה עולות על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר לחדש השמיני, ובזה עשה חג לבני ישראל שנעשה החג בפועל כי בא זמנו, ואז ויעל על המזבח להקטיר כי קרבן העולה נעשה ע''י כהני הבמות, אבל להקטיר קטורת עלה ירבעם בעצמו על המזבח, שעשה א''ע דוגמת הכ''ג וכמו שביום הכפורים נכנס הכ''ג לפני ולפנים להקטיר קטורת, עלה הוא על ראש המזבח להקטיר שם קטורת, ואז בהיותו בראש המזבח :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source